המסורת היהודית מסתמכת על המסופר בספר מלכים ב' י"ז: מלך אשור הביא

תושבים ממקומות שונים בממלכתו, "מבבל ומכותה ומעוא ומחמת וספרוים, ויושב בערי שומרון תחת בני ישראל . . ." הם התיישבו בעריה ההרוסות של הממלכה, אך עבדו את אליליהם ולא את אלוקי ישראל. ה' שלח בהם אריות שהיו הורגים בהם, ומפחד האריות "התגיירו" והחלו לעבוד את ה' "אלוקי הארץ". המסורת השומרונית מספרת על יציאת בני ישראל ממצרים ועל ההליכה במדבר כפי שמסופר במסורת שלנו. לאחר כניסת בני ישראל לארץ והתנחלותם של שבטי אפרים ומנשה – אבות השומרונים – סביב הר גריזים, הוקם המשכן על הר גריזים והיה קיים שם משך 260 שנה. סכסוך בין עזי, הכהן הגדול, וכהן אחר בשם עלי, הביא לכך שעלי עזב את הר גריזים ועבר לשילה, והקים בה משכן דומה למשכן המקורי בהר גריזים. חלק מן העם נשמאר נאמן לעזי ולגריזים, אך חלק אחר, ובתוכו שבט יהודה, פנה ועבר עם עלי הכהן לשילה.

:השומרונים כיום

השומרונים מכנים את עצמם "שומרים", כלומר – שומרי תורה ומסורת. הם מונים כיום בכל העולם כ- 550 נפש בשני מרכזים: שכם ובחולון. שומרוני שכם מעורבים בשכניהם: מדברים ערבית, לבושים כערביי שכם, לומדים בבתי הספר הערביים בעיר ומעורבים בחיי המסחר בשכם. הילדים השומרונים לומדים אחר הצהרים את הקריאה והמבטא של התפילה והתורה על פי המסורת השומרונית מפי אחד הכהנים, עד ל"חתימת התורה" (מעין "בר מצוה" הנהוד אצלנו). שומרוני חולון כשומרוני שכם, מעורבים בשכניהם: מדברים עברית, לבושים כיהודי חולון, לומדים בבתי הספר היהודיים בעיר, מעורבים בחיי המסחר בחולון ומשרתים בצה"ל. גם לילדי השומרונים בחולון ניתן שעור יומי במסורת ובכתב השומרוני.

לחץ כאן להדפסה